חשש רשם העמותות מהלבנת כספים בעמותות

רשם העמותות דורש לאחרונה להרחיב את סמכויות האכיפה שלו, היות והוא יודע כי חלק מהעמותות משמשות להלבנת כספים

רשם העמותות פועל לאחרונה נמרצות, במטרה שיאפשרו לו מבחינה חוקית להרחיב את סמכויות הפיקוח שלו, למרות שכבר כיום יש בידיו סמכויות רבות שאינן מנוצלות בפועל לבדיקת חשדות נגד חלק מהעמותות.

רשם העמותות דורש להרחיב את סמכויותיו לפיקוח על עמותות, כיוון שלטענתו, רבות מהן משמשות צינור להלבנת הון. על פי דברי ההסבר לתיקון החדש לחוק העמותות, כך כתב: "יש עמותות אשר מנצלות את ההטבות המגיעות למגזר השלישי לצורכי הלבנת הון".

כיום, פועלות מעל 31000 עמותות פעילות במדינת ישראל.

את הצורך בהרחבת הסמכויות תולים ברשם בפרשת חזון ישעיה, בחשד להונאה של מיליוני דולרים. על פי החשד, העמותה מכרה בשר במזומן במקום לדאוג לרווחת ניצולי השואה כפי שהצהירה וכפי שהוסבר לתורמים. ממצאי החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה העלו שהעמותה הציגה נפח פעילות גדול מזה שהיא מקיימת בפועל, ובכל הקשור לחלוקת ארוחות לנזקקים,

במאי האחרון, הוגש כתב אישום נגד עמותת "וזאת הברכה לתורה וצדקה בירושלים" בגין הלבנת הון ודיווח כוזב למשרד החינוך. העמותה נשענת על תמיכות משרד החינוך, הרווחה ועיריות ירושלים וביתר עילית. הם מואשמים כי דיווחו דיווח כוזב על מספר התלמידים וכך קיבלו כספים שלא כדין, מהם שילמו משכורות לעובדים.

על פי התיקון המוצע לחוק העמותות, לרשם העמותות יינתנו סמכויות חדשות לרשם העמותות ובהן: הזכות והיכולת להורות על ביטול החלטה של אסיפה כללית בעמותה, אם התקבלה באופן שאינו תקין: סמכות להחליף נושאי משרה ובעלי תפקידים וסמכות לקבוע כי נושא המשרה לא יוכל לייסד עמותה או לקבל תפקיד בעמותה אחרת לתקופה שתיקבע; סמכות למינוי מפקחים מקרב עובדי רשות התאגידים: סמכויות חקירה לעובדי רשות התאגידים וכן סנקציות מנהליות כלפי העמותה, סנקציות אישיות כלפי נושאי משרה בעמותה הכוללות גם עיצומים כספיים וחיוב אישי של נושאי משרה.

ואולם, מתברר שכבר כיום יש בידי רשם העמותות – שהוא מנהל רשות התאגידים, סמכויות רבות שאינן מנוצלות בפועל. חוץ  משלילת אישור הניהול התקין, הנדרש לצורך קבלת הטבות מס ופטור ממס הכנסה, יכול הרשם לחייב עמותה להחיל תוכנית הבראה, להצמיד לעמותה חשב מלווה, או מפרק בפיקוח בית המשפט ואף להכריז על פירוקה.

לדעתי, על כלל העמותות חלה חובה לנהל מאבק על התיקון לחוק ישנן עמותות בודדות שסרחו ולא מדובר בכלל.

דברי ההסבר לחוק מקוממים ומתייחסים למגזר השלישי בעיניים חשדניות. לא מדובר בתופעה, אלא במקרים בודדים. המגזר השלישי הוא המגזר הכי מוסרי, שההון האנושי בו הוא מוסרי וצנוע יותר. מה המקור לטענה שהעמותות הפכו לצינור להלבנת הון? למה הם חושבים שעמותות יכולות להלבין הון יותר מאשר המגזר העסקי? לדעתנו מדובר בחוק עוקף מערכת משפטית, שכן כל עקרון ביזור הסמכויות יעלם כאן. הרשם יהיה גם הרשות המחוקקת, גם הרשות השופטת – שכן יקבל סמכויות שיפוט, וגם הרשות המבצעת.