אפשר לעזור
ּ

תקנון מצוי

פתיחת העמותה, אימוץ התקנון המצוי ושינויים בו.
תיקון סעיף 21 ו-18 של חוק העמותות.
פתיחת עמותה

עם הקמת עמותה נדרשים מייסדי העמותה למלא כמה מסמכים סטנדרטיים, לציין את פרטיהם האישיים, ולחתום בפני עורך דין אורואה חשבון, המאמת את חתימותיהם. לפתיחת עמותה באופן תקין בהתאם למטרות העמותה, לאופי פעילותה, ועוד השלכות רבות על תפקודה של העמותה בעתיד, לכן בטרם תיגשו לבצע את ההליך הטכני שלפתיחת העמותה, חשוב להבין כמה דברים מהותיים, שאת חלקם נציין בהמשך.תקנון העמותה

בבואנו לרשום עמותה, נאמץ על פי רוב , אתהתקנון המצוי. התקנון המצוי הינו למעשה תקנון סטנדרטי שמופיע ברשומות. תפקידו של תקנון בכלל ושל תקנון זה בפרט הינו להסדיר את היחסים בין העמותה – כישות משפטית לבין חבריה, ובין חברי העמותה לבין עצמם. היתרון של התקנון המצוי הינו בכך שהוא מתווה סטנדרטים כללים ציבוריים ועל פי רוח הוראותיו פוסק בית המשפט כאשר מתעוררות מחלוקות ביחס לתפקוד חבר מחברי העמותה או בנושא אחר הקשור לפעילות העמותה. מלבד זאת, פתיחת עמותה המלווה באימוץ התקנון המצוי, הינה לרוב מהירה יותר מאשר פתיחת עמותה המלווה באימוץ תקנון בהרכבה עצמית, שכן במקרה האחרון, יבחן רשם העמותות את חוקיותו וחוקתיותו של התקנון בזכוכית מגדלת, ורק לאחר מכן יאשר את פתיחת העמותה.

שינויים בתקנון המצוי

בשנים האחרונות, הוסיף רשם העמותותטפסיםלשינוי שני סעיפים בתקנון המצוי, סעיף 18 וסעיף 21. התכלית הראויה של שני סעיפים אלו, היא למעשה להתוות לעמותה אופי ציבורי יותר, וזאת בשני מובנים; האחד, מורה מי רשאי לחתום על מסמכי העמותה ולחייבה בכל עניין ודבר, והשני מורה על התנהגות בזמן פירוק העמותה, ומה יעלה בגורל נכסיה אם תחדל מלהתקיים.
באמצעות תיקון סעיף 18 לתקנון המצוי, אנו למעשה מצהירים וקובעים כי ניתן יהיה להרשות גם לאנשים שעובדים בעמותה אך אינם חברי הוועד המנהל לחתום בשם העמותה, דבר שלא מתאפשר ללא שינוי זה בתקנון, שכן באופן סטנדרטי ע"פ סעיף 18 המקורי, רק חברי הוועד מורשים לחתום בשם העמותה.
הוראה זו, מחזקת את אופייה הציבורי של העמותה בכך שהיא מבזרת יותר ויותר סמכויות. שכן יש את חברי הוועד, המקבלים הוראות, ויש את מורשי החתימה שאינם חברי ועד, והם למעשה מעין בקרה נוספת על משיכת כספי העמותה. במקרים אלו חשוב לדעת, שרשם העמותות מסתכל על מורשי חתימה שאינם חברי ועד כעל ידם הארוכה של חברי הועד, ומכאן שבפועל כל איסור שחל על חברי וועד חל גם עליהם, כולל חלוקת רווחים גלויה או סמויה.
תיקון סעיף 21 לתקנון המצוי, צופה מצב שבו מסיבה כלשהי, עמותה שצברה נכסים, עומדת על סף פירוק, ומסדיר את אופן פירוקה של העמותה ושל חלוקת נכסיה. תיקון סעיף זה מחזק את אופייה הציבורי של העמותה בכך שבזמן פירוק אין למנהלי העמותה חזקה על רכושה שנצבר, והסעיף מתיר לרשם העמותותלהעביר את נכסיה של העמותה המתפרקת לעמותה בעלת מטרות זהות.
לא בכל מקרה מומלץ לשנות באופן אוטומאטי את שני הסעיפים הללו, כל מקרה לגופו, לכן רק אחרי שתדעו מה תכליתה הראויה של העמותה ומהן ההשלכות של ישום סעיף כזה או אחר, פעלו מתוך מודעות ואמצו את התקנון או את שינויו.

למעלה

פנו עוד היום לקבלת יעוץ מקצועי

 

 

המרכז לניהול עמותות

ּ